בטיסת ניווט נמוך בלילה חשוך באזור הר רמון, טרם הכניסה למטווח, החליט הצוות לעדכן את מערכת הניווט אשר נסחפה. בנקודת הניווט “בורות לוץ” הזדהה הצוות, והטייס האחורי הכניס “ראש לתא” לאיתור נקודת האיפוס המדויקת עפ”י המפה.
הטייס הקדמי ביצע פניית 270 מעלות ימנית והחליט לעצור לריחוף. את הפיינל ביצע לכיוון מזרח, עם רוח גב של כ-10 קשרים. הטייס האחורי נותר עם ה”ראש בתא” לאורך כל הפיינל. הטייס הקדמי הגדיר כי עוצרים לריחוף, אך לא ווידא כי הטייס האחורי אכן שמע.
במהלך הפיינל, הטייס הקדמי לא התייחס לרוח הגב ולמשקל הגבוה של המסוק, וכן לא בחן את נקודת העצירה בהיבט תכסית וכיווני הליכה סביב. כשהמסוק היה במהירות נמוכה מאד ובגובה 50 רגל, עלה אבק כבד והטייס הקדמי איבד קשר עין עם הקרקע. הטייס הקדמי הכריז “הולכים סביב”, הרים כח ל-100 אחוז ושם את האף על האופק. הטייס האחורי הניח את המפה בצד, ישב עם ידיים על ההגאים ואמר “אל תעבור פיתול”.
משלא יצאו מהאבק, הרים הטייס ל-104 אחוז פיתול והוריד אף ל-2 מעלות מתחת לאופק. הטייס האחורי ראה שיעור טיפוס של 150 רגל לדקה והיה מוטרד מכך, אך לא דיווח בתא ולא הרים קולקטיב. שני הטייסים לא בדקו את המג”א ולא שמעו את צפצפות המג”א. עם היציאה מענן האבק זיהה הצוות שלוחה בנתיב הטיסה. הטייס משך סטיק והמסוק פגע בשלוחה וניתר לאויר.
בפגיעה בקרקע נתלש מגלש שמאל ונפגעו להבי רוטור זנב ומגלש זנב. בעקבות הפגיעה ברוטור הזנב התפתחו רעידות חזקות. הצוות ייצב את המסוק ונחת מיידית לפנים.
הצוות פונה ע”י ינשוף, כשעתיים וחצי לאחר הפגיעה.
