פרטי המסוק:
דגם: S-70A-55 בלקהוק (ינשוף 3)
טיפוס: מסוק סער
יצרן: סיקורסקי, ארה”ב
מספר יצרן:
מס’ חא”א:
תיאור האירוע:
ביום 2.3.03 אסף המסוק את הרמטכ”ל משה “בוגי” יעלון ופמלייתו בשדה דב כדי להטיסם ולהנחיתם ליד הר תבור. בהיות המסוק מעל פרדס חנה, נכנס לתוך להקת עגורים,
מספר אלכס שטיימן, שהיה המכונאי המוטס באותה טיסה:
| המראה רגילה של ינשוף 547 בערב לתובלה לרמטכ״ל מפלמחים לכנף-15, איסוף של הרמטכ״ל והפמליה (סה״כ כ – 10/11 איש) וממריאים שוב משדה דב צפונה. הצוות כלל שני טייסים מילואימניקים ואני מ״מ סדיר בטייסת . לאחר ההמראה צפונה , מתייצבים בגובה 800/1000 רגל על קו חוף במהירות 150 קשר, ולפני הארובות של חדרה פונים ימינה בנתיב התובלה. בחוץ חושך וקר , אני יושב בחלון מקלען שמאל עם ז׳ורנאל , משמאלי יושב הרמטכ״ל בוגי ותאורת תא המטען מעומעמת למינימום – כמעט חושך , כל יתר הנוסעים ישנים כנראה . לאחר שפנינו בארובות מזרחה המשכנו באותו הגובה עוד מספר דקות . אני בדיוק הפנתי את ראשי לכיוון הקוקפיט על-מנת לבצע מעבר על המחוונים (כמדי כל חצי שעה ) ולוודא שהכל בסדר , כאשר לפתע בום גדול – ענק ממש כמו פיצוץ , זכוכיות וכל מיני דברים לא ברורים עפו לי לפנים ולמזלי הם פגעו בטייס משנה קודם . רוח פרצים , רעש ובלגן בתא , צעקות בתא המטען ואני שומע גם את המנוע השמאלי מוריד סיבובים לגמרי. כל זה קורה תוך מספר שניות בלבד. נהיה חושך מוחלט במסוק, אני מסתכל על המחוונים ולא רואה שום דבר, כלום לא עובד. מהחבטה נפלה מהירות המסוק ביותר מחצי, ואני מבין שפגע בנו משהוא וגם הלך לנו מנוע אחד.אני פותח את חלון המקלען ומוציא את הראש החוצה כדי שהאויר ינקה לי את הפנים מכל מיני דברים שלא ברור לי מה הם. כמו כן נעמדתי והוצאתי חצי גוף מחוץ למסוק כדי לראות שאין לנו אש במנוע, וראיתי שבתוך כונס המנוע תקועה ציפור ענקית. מייד הכנסתי את הגוף בחזרה לתא והוצאתי פנס כיס כדי לנסות לאבחן מה קורה בלוח המחוונים. ראיתי שלמעט סל״ד רוטור ומנוע ימין שום דבר לא עובד. ראיתי גם שמצערת מנוע שמאל וברז הדלק שיושבים על אותו הציר – סגורים, רק לא הבנתי איך זה קרה. הסתכלתי על הרמטכ״ל לודא שהוא בסדר.גם הוא היה מלוכלך מכל מיני דברים , אבל בסדר.הסברתי לו שפגעה בנו ציפור ושהלך לנו מנוע ושכנראה הולכים לבצע נחיתת חירום איפה שהוא. דיווחתי לצוות שכבר הבין שנפגענו מציפור גדולה ושאנחנו על מנוע אחד, וגם שציפור נוספת תקועה לנו בכונס מנוע שמאל. כל זה קורה דקות ספורות מהמכה במסוק ועד שמבינים מה קרה , כל הזמן הזה אני מזהה גם שטייס המשנה לא מגיב לשום דיווח. אני מנסה לקרא לו בקשר מספר פעמים אך ללא הצלחה, וגם הקברניט לא מצליח לתקשר איתו – הוא פשוט לא מגיב בגלל שחלק גדול מהציפור תקוע לו על הפנים. אנחנו מבינים שהוא נפגע , אך לא ברור מה מצבו – חי או מת. אנחנו מבינים שמה שחשוב עכשיו זה להנחית את המסוק. הוחלט לא לנחות בשטח , אלא לנסות למשוך לבסיס כל שהוא. אני הצעתי לקחת כיוון לכנף-1 למרות מצבו החמור של המסוק , כי זה בסיס מסודר ויש שם צוותי חילוץ/כיבוי למקרה ובמהלך הנחיתה תתפתח אש,אך בגלל שזה היה טיפה רחוק , הוחלט לנחות בעין שמר שהיה ממש כמה דקות טיסה וכך היה. נחתנו בריצה על המסלול בעין שמר ולאחר מספר מטרים עצרנו . הכל עבר חלק הודות למקצועיות הקברניט הותיק שלנו. יצאתי החוצה לשים סדים וגם עשיתי סיבוב מסביב למסוק בהיותו מונע, על מנת לודא שהכל בסדר ושאין אש, וגם לראות מה המצב של טייס המשנה. ראיתי שהוא סוף סוף מגיב ובסדר גמור , ואז הבנתי שהציפור היתה תקועה לו על הפנים , כך שהוא לא יכל לדבר ולזוז. לאחר שכיבו את מנוע ימין והרוטור עצר , הוצאתי את הרמט״כל ואת יתר הנוסעים . לאחר בקרת נזקים נוספת ותחקיר קצר שביצענו בעין שמר , הבנו שפגענו בשלושה עגורים אפורים : הראשון פגע בלהב ראשית ומהאינרציה נכנס בשמשות וכתוצאה מזה נשברו שלוש שמשות ונסגרו המצערת וברז הדלק של מנוע שמאל , העגור השני או חלקו הגדול נכנס למנוע שמאל ונשאר תקוע בכונס , והעגור השלישי פגע כנראה ברוטור זנב , כי היו פגיעות בלהבי רוטור הזנב וגם מעיכה גדולה באחד הפנלים בזנב . לבסוף לכל הנוסעים – שלום !!! לצוות שלום גם , למעט כמה חתכים בפנים שלי ושל טייס המשנה , המון זכוכיות בפה ובשר לא מבושל .המסוק שרד את הפגיעה טוב מאוד , לא בטוח שמסוק אחר היה עומד בפגיעה כזאת . |
צוות המסוק קיבל רישום לזכות ממפקד חיל האויר האלוף אליעזר שקדי.
