בסוף חודש נובמבר 1945 נשלחה דיויזיית הצנחנים השישית של צבא הוד מלכותה לארץ ישראל כדי לחזק את הצבא הבריטי באיזור. הדיויזיה הועברה בבטנם של מטוסי הליפקס דגם A.MK.IX של טייסת התובלה הכבדה 644 של חיל האויר המלכותי. מטוסים מסוג זה יוצרו לתובלה, הצנחה וגרירת דאונים כבדים.
המטוסים נחתו בבסיס חיל האויר המלכותי קסטינה (כיום בסיס חיל האויר חצור). לאחר פיזור הדיויזיה בין מחנות הצבא הבריטי בארץ ישראל, שימשו מטוסי הטייסת להעברת אספקה, ולאחר מכן קורקעו בבסיס עד להחלטה מה לעשות איתם, והוצבו עליהם שומרים של משטרת ח”א המלכותי שהיתה אחראית להגנה הקרקעית של הבסיסים. הטייסת עצמה נסגרה ב-1 בספטמבר 1946 לאחר שמוספרה מחדש כטייסת 47.
ליל המטוסים
בליל ה-25 בפברואר 1946, שהיה לילה גשום ובוצי, התקיפו לוחמי האצ”ל והלח”י את בסיסי האויר של חיל המלכותי בארץ ישראל בלוד, כפר סירקין וקסטינה, במבצע שכונה “ליל המטוסים”.
לוחמי האצ”ל חדרו לבסיסים בעזרת מידע מודיעיני שהעבירו קבלנים אזרחיים יהודים שעבדו שם. הם חדרו לבסיס קסטינה, הפתיעו את השומרים שלא גילו התנגדות, אך דיווחו עליה לחדר המבצעים.
בפעולה לא נפגע אף חייל בריטי ופוצצו אחד עשר מטוסי הליפקס מספרי זנב NA358, NA359, NA362, NA430, NA431, NA464, PN255, PN303, PN306, PN310,PN311 ועוד תשעה מטוסים אחרים. מטוסים נוספים ניזקו ממטעני החבלה שהוצמדו לכנפיהם.
בנסיגה, נפתחה על הלוחמים אש מהפרדסים הסמוכים לנתיב. עזרא עג’מי, שהוביל את הפעולה, נהרג.
