הייתי טיס צעיר, תקופת אימון שניה בטייסת 116.
יום אחד יצאנו לאימון קרב אויר זוגות. המובילים היו ילו ואורבך, ואני וצעיר נוסף, מטפסים לגובה 20,000 רגל ומתחילים לתרגל. המטוס שלי, מיסטר 29, אך יצא מביקורת דרג ג'. בסיום התרגולת הראשונה ואני מספר 2 של ילו, מטפסים חזרה לגובה התרגול.
תוך כדי הצטרפות למבנה אני נוגע במצערת לצורך הורדת סיבובים, ואז שומע משהו שאף טיס במטוס חד מנועי לא רוצה לחוות לעולם, את ה"וויו" הזה של נפילת סיבובים וכיבוי מנוע.
הייתי בגובה 20,000 ומיד משכתי מעלה כדי להרוויח גובה ולהקטין מהירות, תוך הודעה לבקר על מעבר לערוץ המגדל, מתוך הבנה שהמוביל רואה ומבין שאין לי ברדיו ערוץ טייסת. הודעתי למגדל הפיקוח בתל נוף על התקלה תוך השמעת קריאת החירום-May Day והתחלתי בביצוע בד"ח התנעה מחדש.
למי שמכיר את מטוס המיסטר, יודע שההצלחה בהתנעה מחדש של מנוע הוורדון באויר מפוקפקת ביותר. התהליך חייב הקטנת מהירות הרבה מתחת מהירות הגלישה המיטבית. אבל למרבית הפלא, בידוד משאבות הדלק הציל את המצב, והמנוע התניע בסיבובים די גבוהים, כ-7,500 סל"ד. לא העזתי לגעת במצערת והודעתי למגדל שאני מגיע לנחיתה רגילה.
למחרת מפקד הטייסת יצא לטיסת מבחן והמנוע כבה בריצת ההמראה. בבדיקה הוברר שנעשתה טעות בכיוון לחץ משאבות דלק לחץ גבוה. התקלה תוקנה, והמטוס המשיך לטוס עד שיצא משירות.