סגן-משנה גיל מרים ידיים על מפקד חיל האוויר. סיפור משנות החמישים.

מתוך כבוד לאיש שתרם כה רבות לחיל אויר, והגיע בימים אלו לגיל המכובד של 104 שנה, לא הזכרנו את שמו.

זמן קצר לאחר שהוסמכתי כקברניט על מטוסי הדקוטה , וכשהייתי באחד משירותי המילואים שלי, נקראתי למשרדו של מפקד הטייסת. זה היה פול חומסקי, שזמן קצר קודם לכן החליף את פופקו .(מאוחר יותר, כאשר שירת כקונסול בניו יורק, שינה את שמו ליוסף קידר).

"אנחנו מקבלים ביקור ממפקד החיל (מח"א). הוא רוצה לקבל הסמכה על כל המטוסים של החיל. הוא מגיע בקרוב ואני רוצה שאתה תיקח אותו לסיבוב". מח"א,(כמו חומסקי) הגיע לארץ מחיל האוויר המלכותי והיה לו שם של סנוב, שאהב "לשמור דיסטאנס" מהדרגים הנמוכים – דבר שהיה מקובל בחיל האוויר הבריטי, אבל כמעט לא נשמע דוגמתו בצה"ל הצעיר, על מורשתו הפלמ"חניקית והקיבוצניקית. כמובן שקצת נרתעתי מן המשימה. הייתה לי שאלה. "מי מפקד על המטוס באוויר?"

"אתה", השיב חומסקי, "אבל תשתמש בשכל ישר".

פייר אינאף, כמו שאומרים.

מח"א ביקש ממני להפעיל את המנועים ולאחר מכן בקושי אמר מילה. הוא לקח את ההגאים במושב הקברניט ואני ישבתי בעמדת טייס המשנה, המצוידת בהגאים מקבילים. הסענו אל המסלול והמראנו. לאחר מכן הוא טיפס לגובה של כמה אלפי רגל, ביצע מספר פניות תרגול ופנה לנחיתה. הטיסה שלו הייתה מעט לא יציבה אבל לא מסוכנת, כך שלא אמרתי מאומה והוא לא ביקש ממני דבר נוסף.

כשנכסנו לצלע הסופית לפני הנחיתה, הערכתי שאנחנו נמוכים מדי. "המפקד", אמרתי, "אנחנו נמוכים מדי. תוסיף קצת כוח". בתנועת יד הוא החווה "תשאיר את זה לי". המתנתי מספר רגעים, עד שההתקרבות הנמוכה שלנו הפכה קריטית והיינו בסכנת פגיעה בקרקע לפני המסלול. 

"המפקד", חזרתי, "תוסיף כוח". מח"א שוב עשה סימן שהכלל תחת שליטה. אז אמרתי, בקול רם וצלול: "אני לוקח" (שפירושו לוקח את השליטה) – הביטוי הידוע באימוני טיסה, ובתגובה אמור החניך להשיב מיד "אתה לוקח" ולהסיר את ידיו מן ההגאים. מח"א התעלם מדבריי בעוד הגובה הנמוך שלנו, עוד בטרם הגענו לתחילת המסלול, החל להיות מסוכן.

מה יכול היה סג"מ גיל לעשות? החלטתי די מהר שאני מעדיף לחיות. הנחתי ידי השמאלית על ידו הימנית של מח"א שהחזיקה בשתי המצערות, והזזתי בכוח את ידו ואת המצערות קדימה, להוסיף עוד כוח, בעוד שהשתמשתי במוט ההגה שלי (המקביל למוט בצד של הקברניט) כדי לייצב את המטוס ולהתגבר בכוח על ניסיון שגוי מצידו להרים את המטוס בחדות תוך שימוש בהגה גובה (פעולה שבהיעדר תוספת כוח הייתה עלולה לגרום לסחרור ולהתרסקות ). הנחתתי את המטוס על המטרים הראשונים של המסלול, ואז אמרתי "אתה לוקח" . הוא שוב לא הגיב, אלא המשיך להסיע על המסלול אל אזור החניה. הוא לא אמר לי דבר כשעזבנו את המטוס.

חומסקי שאל אותי איך הלכה הטיסה, ואני דיווחתי. "פעלת כשורה", אמר חומסקי. "אבל מה אני יכול לעשות? הוא הבוס שלך וגם שלי. אתה רוצה שאדווח לרמטכ"ל?"

אומרים שהדרגה והאצילות מחייבות, אבל כאן לא מצאתי הרבה אצילות.