"בז מצוי" היתה בשנות ה-80 של המאה הקודמת בחיל האויר מערכת מסווגת לניהוג של פצצות גולשות במשקל 500 ק"ג בעלות ראש הנחייה אלקטרו אופטי מסוג GBU-8 שכונו בחיל האויר "רהט". במבצע "ערצב 19" במלחמת שלום הגליל הן נועדו לדיכוי מרכזי ניהול אש (מנ"א) של סוללות טילי הקרקע-אויר הסוריות.
המערכת הותקנה בתא המטען של מטוס קרנף מס' זנב 312 שהוטס באותו זמן בטייסת 131, והתחברה למערכת החשמל של המטוס ולאנטנות קדמית ואחורית. המערכת נבחרה להתקנה על הקרנף בשל יכולת השהיה הארוכה שלו באויר וכן בשל נוחות הביצוע של תהליך הניהוג.
בתא המטען של הקרנף הותקנו שולחן מפקד, שהיה בקשר עם מטה חיל האויר לתאום התקיפה, ושולחן נוסף עבור מנהג הפצצה ועוזרו.
הפצצות נישאו ע"י מטוסי עיט N של טייסות 115 ו-116. בשל גודל הפצצה (אורך 3.63 מ') ומשקלה (910 ק"ג) נשא כל מטוס פצצה אחת בלבד בנושא הפצצות בגחון. המטוס הנושא נסק לגובה 45,000 רגל, ולאחר תיאום ותזמון עם צוות הקרנף היה צולל עד שהגיע למהירות 0.9 מאך, משחרר את הפצצה ואז המנהג בקרנף היה לוקח פיקוד עליה ומנהג אותה ע"י ג'ויסטיק בהתאם לתמונה שהגיע ממצלמת ראש הביות שלה עד לפגיעתה במטרה.
מאז שהוכרזה המערכת מבצעית, הצוות שנבחר המריא לגיחות אימונים כמעט כל יום, והמטוס ביצע יעפים מול מערך טילי הנ"מ הסורי ברמת הגולן, ולאחר מכן החל להתאמן מול המערך הסורי בבקעת הלבנון. הצוות הגיע למיומנות גבוהה, ושיתוף הפעולה מול טייסי העיט היה מעולה.
לבסוף, במבצע "ערצב 19" , הוטלו 2 פצצות כשהקרנף מבצע יעף מתרחק מהמטרות. עקב כך ועקב טווח הקליטה שלא היה טוב, איבד הצוות את התקשורת עם הפצצות ורק אחת מהן פגעה בשני רכבים באיזור מרכז השליטה של סוללת הטילים.
בסופו של דבר הוצאה המערכת משימוש, וגם קרנף 312 יצא משימוש, הוצע למכירה וכשלא נמצא קונה נגרט בנתב"ג.