“קלמר זנק”. האצבע על כפתור ההתנעה, רעש האוויר הדחוס הפורץ ממכלי ההתנעה, יבבת המנוע ורעד המטוס. עוד זינוק של זוג מיראז’ים אל שמי תעלת סואץ ב-16 במרץ 1970.
נסקנו בכוח מלא לכיוון קנטרה שם הסתובבה, לדברי הבקר, רביעיית מיגים. לאחר כחצי דקה שמענו על הערוץ השני את הזוג השני מוזנק אף הוא. “יהיה חם ושמח” חשבתי. על ערוץ הבקר המשיך שטף ההוראות “מיגים נוסקים לגובה מערבית לקנטרה”, “כיוון 240 כוח מלא”. על הערוץ השני הוריתי למוביל הזוג השני לקחת כיוון לקנטרה בכוח מלא. סמכתי על הבחור שימצא אותנו שם, לא היה כל סיכוי שיגלה אותנו במכ”מ. בגלל השמישות הנמוכה של מכ”מ “סירנו” הצרפתיים ומחשש לתקלות שיפגעו בשמישות המטוס נהגנו לא להפעיל אותם כלל בהזנקות לקרב אוויר. לאחר מספר דקות ראיתי את המיגים, רביעייה, משאירים פסי התעבות לבנים גבוה מעלינו ומערבית לנו. הודעתי למוביל הזוג השני “מעכשיו אתה ‘קלמר 3’, נסה לשמור מרחק ולהיכנס אחריהם בזמן שירדו עלינו”, החלטתי לשמש הפעם פתיון, ובידיעה שלא נוכל להגיע לגובה שלהם, נותר לי רק לנסות למשוך אותם אלינו. ידעתי שאני מכניס את עצמי למצב נחות ומסוכן, אבל הייתי בטוח שאוכל לצאת מזה, ואף לנצח. בן הזוג שלי הבין מה הולך לקרות ולא אמר מלה ברדיו.
רביעיית המיגים בלעו את הפתיון. הם חלפו גבוה מעלינו, ראו את המטוס שלי ושמחים בטיפשותם הורידו את האף וצללו אל מאחורינו, אל מאחורי הזוג הראשון. הם לא הבינו שנכנסו למלכודת, אל בין שני הזוגות שלנו. “מה קורה” שאלתי את מספר 3, מוביל הזוג השני. “הם לפנינו” יכולתי להבחין בחיוך שלו בין המילים.
מרגע זה היה קצב האירועים מהיר ביותר, הזמן היה קצוב והיה הרבה מה לעשות. לאסוף מהירות כדי למשוך לגובה. לשים לב ולשבור מטילי ה”אטול” הרוסיים שהמיגים ישגרו אלינו תוך שניות, ולהקשיב לבקר שאמור להפסיק את הקרב משיקולים של המפקדה, שידעו על מספר רב של מיגים הממריאים מכל שדות התעלה אל הקרב המתחולל מעל קנטרה. שניות אחדות לאחר שמספר 3 שלי דווח שהם הפילו את זוג המיגים האחורי, היה קולו של הבקר ברדיו “הפסק קרב”. האם זה הזמן להפסיק את הקרב? שני מיגים מאחורינו ולמי אכפת מה אומרים ברדיו. עכשיו צריך להפיל אותם, או להפסיק ולנסות לברוח. “קלמר, הפסק קרב” התעקש הבקר בקול רם ברדיו.
“אנחנו בחיסרון מנסים לנתק מגע” עניתי על ערוץ הבקר,ועל הערוץ השני הודעתי “שתיים, תמשיך אתי, אנחנו מושכים למעלה, שלוש וארבע לכו הביתה”. משכנו תלולות לגובה, אל השמיים המבריקים, ובגלגול חריף ופנייה ספירלית המשכנו בצלילה אל מאחורי זוג המיגים המופתע שלא הבינו כיצד הגענו פתאום על מאחוריהם. בעדינות ייצבתי את הכוונת אל גופו המארך של המיג האחורי, הוא שבר בפראות חלקיק שנייה לאחר שסחטתי צרור כדורים ארוך אל מרכז גופו. “מאוחר מדי” שמעתי את עצמי אומר. הכדורים השיגו אותו והוא התפוצץ. במבט חטוף שמאלה הבחנתי במספר 2 שלי פותח באש מאחורי המיג השני. המיג התפוצץ. שברנו למטה, הרחק ונמוך מן הקרב שהסתיים בהפלת כל רביעיית המיגים¬ והרחק מהמון המיגים הנוסקים אל הקרב שכבר דעך. חצינו את תעלת סואץ ממערב למזרח בגובה צמרות העצים, וארבעה גלגולי ניצחון מעל המסלול בישרו למכונאים הצוהלים שלא לחינם עבדו וטרחו.
