פרטי המטוס:
דגם: מיראז’ IIICJ
יצרן: דאסו, צרפת
מספר יצרן: CJ-29
תיאור האירוע:
ב-7 באוקטובר 1973 הוזנקו הטייס סרן מוקי בהירי לפטרול במטוס שחק 29 של טייסת 117 עם בן זוג בשחק נוסף. המטוסים היו חמושים בטילי שפריר ובבידונים (מיכלים נתיקים בצרפתית) בכנפיים. בשלב מתקדם של ההמראה,לקראת הניתוק,קרסו טבעות ההזרקה של המבער האחורי ודלק ניתז אל דופן צינור הפליטה.
מספר בהירי בראיון שערכנו עימו:
כשראה הפקח את לשון האש הארוכה שיצאה ממטוסי, קרא בקשר “אתה בוער” אך כנראה מרוב לחץ, התבלבל בקוד הקריאה בקשר וקרא למטוס שחק ממבנה אחר שהיה באותה עת בפיינל לנחיתה . לקראת הניתוק מהמסלול נדלקה מנורת אזהרת האש בלוח המכשירים. ידעתי שהמטוס בוער. האפשרויות שעמדו לפני באותן שניות היו להמשיך בהמראה ולהתרסק בשדות שאחרי המסלול, או לנטוש מיד. החלטתי לנטוש מיד ולכן “הדבקתי” את המטוס למסלול ומשכתי בידית ההפלטה. החופה עפה מיד ולאחריה הכיסא ואני מצאתי את עצמי מתגלגל בשמים. הכיסא התנתק והמצנח נפתח מיד ותוך שניות נחתתי על ה-OVER RUN (רצועת קרקע חשופה בקצה המסלול). בראותו את הנטישה, הרים מיד קצין המגדל את רשת העצירה והמטוס הבוער נבלם. פתחתי את חגורות המצנח כדי לברוח מהמטוס הבוער לידי לפני שיתפוצץ, וכשניסיתי לקום על רגלי הסתבר לי שקרסולי רגלי שבורים. צוותי הכיבוי והחילוץ שהזניק המגדל הגיעו אלי, הרימו אותי ופינו אותי למרפאת הבסיס ומשם לבי”ח העמק בעפולה.צוותי הכיבוי התיזו קצף על המטוס וכיבו את האש. לאחר המלחמה חישב חברי לטייסת קובי ריכטר ומצא שאם קצין המגדל לא היה מרים את רשת העצירה, היה המטוס ממשיך בריצתו ודורס אותי. קצין המגדל זכה לציון לשבח על תגובתו המהירה שהצילה את חיי. בביה”ח טופלו פציעותי והתגלה שאני סובל גם בחבלה רצינית בגבי. הרופאים רצו לנתח אותי אולם כשאמרו לי שסיכויי ההצלחה של ניתוח כזה עומדים על 50 אחוז, ויתרתי עליו ולאחר החלמתי עברתי לטוס במערך התובלה. |
המטוס נגרר אל מוסך שחק שבטייסת התחזוקה, ולאחר עבודה מאומצת שב לכשירות מבצעית וחזר לטייסת לאחר המלחמה.