פרטי המטוס:
דגם: F-16B-5-GD פייטינג פאלקון
יצרן: ג’נרל דינמיקס, מפעל פורט וורת’, טקסס, ארה”ב
מספר יצרן: 6W-5
מס’ חא”א: 78-0359
תיאור האירוע:
בשנה הרביעית לשהותו בארץ בתאריך 29.6.84 התרסק נץ 008 בים.
סא”ל סשה לוין שהשתתף בהסבה הראשונה לנץ שנערכה בארץ ושהטיס את המטוס, מספר על האירוע לביטאון חיל האויר:
| “ביצעתי גלגול בגובה נמוך, תרגיל פשוט יחסית, אבל אז, בבת אחת, הפסדתי 5,000 רגל. מצאתי את עצמי 7,000 רגל מהקרקע, במצב שנקרא ‘דיפ סטון'”. מרכז הכובד של מטוס ה-F-16 אחורי, יחסית לשאר מטוסי הקרב. ממציאיו תיכננו אותו כך כדי לשפר את יכולות התימרון שלו, אבל התכונה הזאת גורמת לחוסר יציבות. המטוס שקע במהירות. ידעתי שעל-פי הנהלים, אהיה חייב לנטוש בגובה 6,000 רגל. לקח לי שנייה להתעשת, ואז הבנתי: ‘או שאני עובד, או שזה לא ייגמר טוב’. לא היה לי זמן להתעלף או להתפלל לאלוהים. התחלתי לחלץ מהזכרון דברים שיעזרו לי. נזכרתי בעצה ששמעתי כמה שנים קודם-לכן בהרצאה של טייס ניסוי ב’ג’נרל דיינמיקס’. שפתיחת מבער במצב כזה, תעצור את שקיעת המטוס”. הצתת המבער אינה מובנת מאליה. הזווית שבה נמצא המטוס אינה מאפשרת לכמות מספיקה של אוויר לחדור למנוע ובלעדיו לא תיתכן בעירה. כנגד כל הסיכויים, המבער ניצת. השקיעה לא נעצרה, אבל נבלמה באופן משמעותי. עדיין ידעתי שלא יישאר הרבה ממטוס ששוקע במהירות כזאת. התחלתי לנדנד את המטוס, לטלטל אותו מצד לצד. זו שיטה שעליה קראתי בספרים ומעולם לא תרגלתי אותה. אבל הגובה הלך ונגמר. ראיתי על השעון 2,500 רגל והחלטתי שהשיעור הסתיים. צריך להניח את המחברת ולצאת החוצה.אני מושך את הידית ורוח קלילה נושבת על פני. המהירות האופקית היתה כמעט אפסית – לא הרבה יותר ממכונית הנוסעת ברחובות עיר. אני זוכר את עצמי, כמה שניות מאוחר יותר, נוחת במים, מטפס על הסירה ומשתזף כחצי שעה עד שמגיע המסוק. “נחתתי מול חדרה, מרחוק הבחנתי בארובות. כשנכנסתי למסוק הסופר-פרלון, שהגיע לחלץ אותי, הודיעו לי שמפקד הכנף, האלוף (מיל’) הרצל בודינגר, רוצה לדבר איתי. ואז, בניגוד לנוהלים, הטיסו אותי לבסיס. ירדתי רטוב וקפוא לתחקיר”. |
