ב-11 אוקטובר 1973 הטייס רענן נאמן ביצע את הפלת הבכורה שלו במטוס הנשר כשהפיל מטוס מיג-21 מצרי באמצעות טיל שפריר 2.
מספר נאמן:
| הינו בכוננות ברפידים ועברו עלינו מספר ימים סוערים, בהם הבסיס הותקף בטילי קלט, בירי אש נ”מ ובניסיונות של קומנדו מצרי לפגוע בבסיס. ב-11 באוקטובר 1973 בשעה 15:55 הוזנקו מרפידים שלושה מטוסי נשר מטייסת 101 כאשר המוביל היה אברהם שלמון בנשר 10, מספר 2 אילן אברבוך ואני מספר 3 בנשר 31. המטוסים היו חמושים בתותחים, שני טילי שפריר 2 ובידון גחון 1300 ליטר. אחיו של אילן אברבוך – סרן ירוחם אורון – מפקד יחידת ג’יפי סיור שסייעה לצנחנים, נפל יום קודם לכן בקרב בצומת הסמוכה למחנה בלוזה. ההזנקה נועדה לסייע בקרב למבנה מטוסים של טייסת 113 שתקפו באזור האגם המר והיו בנחיתות מול מטוסים מצריים. המראנו מרפידים דרומה וטסנו בגובה 3,000-5,000 רגל במהירות גבוהה. לקח לנו זמן להמריא ולהגיע. הבקר התלבט אם להפנות אותנו לקרב שהתחולל מכיוון שהדלק אזל במטוסים שפעלו שם והקרב דעך. בשלב זה שלמון היה הראשון להבחין בענן אבק גדול על הקרקע בכיוון דרום באזור הג’ונדי. היה שם מסוק יסעור שריחף מעל הקרקע ושני מיגים הסתובבו סביבו במעגל במהירות מאוד נמוכה ומנסים להפיל אותו. הינו בעמדת שיגור. שלמון אמר שהוא נכנס על אחד מהמיגים ואז ארעה לו תקלה וטיל שהוא ניסה לשגר לא שוגר. את סיפורו של יאיר קרן, טייס היסעור, אפשר לקרוא כאן בשלב זה עלו מחשבות בראשי על קרב אוויר בטרטוס בו השתתפתי לפני מלחמת יום הכיפורים. אז טסתי כמספר 2 של שלמון, ובקרב ההוא הפסדתי שתי הפלות בטוחות כי הייתי צריך לרדת בתנועת מספריים עם שלמון לחלץ טייס מטייסת 117, ואז ישראל בהרב הפיל את שני המיגים שלי. כעת לא עניין אותי שום דבר, ואמרתי בליבי שאני תופס את המיג הזה. המיג השני המשיך בפניה שמאלית, חצה לצד מזרח והגיע לכיוון צפון כשהוא מבצע פניה של 180 מעלות. אני הצלחתי לבלום את המטוס שלי ע”י הרמת אף חריפה מאוד וגלגול חזק שמאלה, ונכנסתי לתוך רדיוס הפנייה של המיג הזה. בתמרון זה הצלחתי להאט את המטוס בבת אחת ב-300 קשר. המיג היה במהירות של 150 קשר, התנדנד עם הכנפיים וגרם לענן אבק בגלל הקרבה לקרקע. הייתי בטווח של 600-700 מטר ממנו בזוית של 60 מעלות. במציאות המיג לא טס, הוא היה מטרה נייחת. שיגרתי לעבר המיג טיל שפריר וניתקתי מגע ממנו כי הייתי בשקיעה חזקה מ-1,000 ל-500 רגל וישרתי כנפיים לכיוון צפון מזרח. בשלב הזה הגיע המיג הראשון כאשר שלמון בעקבותיו משעה 3 שלי, וחצה לכיוון צפון מערב. אמרתי לשלמון לא לירות כי היתי בקו האש שלהם. שלמון רדף אחרי המיג שלו בכיוון צפון מערב ומייד לאחר שחלף על פני הוא הפיל אותו בתותחים. אספתי מהירות וגובה ואז הפלתי כנף וראיתי את המיג שלי מרוח על הרצפה דרומית לג’ונדי ולא ראיתי מצנח. טייס המיג ששלמון הפיל נטש וצנח. שלמון קרא בקשר ליסעור שייקח אותו. מרגע ההמראה ועד לסיום ההפלה המטוס צרך 500 ליטר דלק בלבד. לא השלכנו את בידון הגחון מאחר ולא היה צורך בכך. המשכנו לפטרל באוויר. חזרנו לרפידים וביצענו בז מעל הבסיס וכשירדנו לנחיתה כמעט התנגש בנו מטוס נורד שהופיע משום מקום על המסלול. |
על הטייס רענן נאמן.
רענן נאמן היה טייס קורנס בטייסת האחת, ובמהלך הפצצת מחפורות טילים במצרים בתאריך 3/8/70 נפצע מרסיסי טיל שהתפוצץ ליד מטוס 661 אותו הוא הטיס יחד עם הנווט יורם רומם. למרות פציעתו הקשה של רענן, ובעזרת הנווט הוא החזיר את המטוס הפגוע והנחיתו אותו ברפידים. על כך עוטר רענן נאמן באות המופת.
סיפורו של מטוס נשר 31.
במהלך מלחמת יום הכיפורים הפילו טייסי נשר 31 3 מטוסי מיג 21 מצריים.
באוקטובר 1973 ע”י דן סבר באמצעות טיל שפריר 2 והפלה שלישית ע”י דרור חריש באמצעות תותחים ב-19 באוקטובר 1973.
למחרת היום ב-20 באוקטובר 1973 המטוס נפגע בקרב וטייסו מיקי כץ נטש בשלום.
אני הייתי בצד של היסעור. כדאי להצמיד את הסיפור שלנו ושל כוחות הקרקע לאותו ארוע
בוצע.