אהוד שלח נולד ביום .18.8.1941 בקיבוץ רמת-רחל לחנה ומרדכי שורץ. בהיותו בן שמונה עקרה משפחתו לתל-מונד. הוא למד בבית-הספר היסודי שם, והמשיך לתיכון בית הספר ברל כצנלסון בכפר סבא.
התגייס לחיל האויר בתחילת אוגוסט 1959 ולאחר הטירונות עבר את מבדקי הטיס והוצב בקורס טיס. לאחר הקורס עבר לקורס אימון מתקדם בטייסת 117 מטאור. לאחר 3 שנים הוצב בטייסת 119 בתל נוף כטייס סדיר, מונה לקצין הדרכה ולקראת מלחמת ששת הימים הפך למוביל רביעיה.
ב-4 ביוני 1967 הטיס שחק צילום של הטייסת אל חצי האי סיני כדי לצלם את הערכות הכוחות המצריים. ב-5 ביוני, יומה הראשון של מלחמת ששת הימים, היה מספר 4 ברביעיית מטוסי שחק בהובלת יעקב אגסי, שתקפה את שדה קהיר מערב, בגיחה השישית של גל התקיפה הראשון במבצע מוקד. שלח הטיס את שחק 85 שהיה מצוייד בחרטום צילום עם מצלמת “מושל”. לאחר יעף ההפצצה ביצע יעפי צילום ותיעד את תוצאות התקיפה.
באותו יום היה חלק ממבנה של שלושה מטוסי שחק שתקפו את בסיס ח”א הסורי T-4, שנמצא 120 ק”מ צפונית מזרחית לדמשק.יותר מאוחר המריא עם שלמה אגוזי בשעה 12:48 לפטרול מעל סיני. ב-9 ביוני הוזנק לפיטרול בסיני אך לא היה מפגש עם מטוסים מצריים.
בינואר 1969 מונה לסמ”ט א’ בטייסת 115 בפיקודו של רס”ן אליעזר פריגת.
באמצע יוני 1969 השתתף במבצע תקיפה של מוצבים ירדניים בדרום ים המלח, וב-22 ביוני תקף מוצבים ירדניים באיזור בית שאן והג’יפטליק. ב-19 באוגוסט השתתף בתקיפת מזח פורט איברהים דרומית לסואץ. בתקיפה זו נפגע מטוס העיט של מלניק מנ”מ ושלח ליווה אותו לנחיתה.
ב-20 ביולי 1969 השתתף במבצע “בוקסר”, ובסוף אוגוסט השתתף בתקיפת 2 רביעיות של הטייסת בגדה המערבית של התעלה. גם בתקיפה זו נפגע מטוסו של מלניק ושלח ליווה אותו לנחיתה. ב-9 בספטמבר, בתקיפות מבצע “רביב”, נפגע מטוסו של שלח בכנף והוא הנחיתו בשלום.
ב-17 בספטמבר השתתף ברביעיה שתקפה 2 בניינים של אירגון הפתח בגזרת בית שאן, יומיים אחר כך בתקיפת סוללת טילי SA-2 בעג’רוד, ובערב יום הכיפורים ב-21 בספטמבר השתתף ברביעיה שתקפה עמדות מרגמות מצריות ליד שדה התעופה כספרית.
ב-29 בספטמבר הוביל את שפר לתקיפת המנחת על ג’בל עתקה, ובלילה טס עם פריגת לתקוף בנפל”מ באיזור האגם המר. בתחילת אוקטובר הוביל רביעיה לתקיפת עמדות מרגמות באיזור האגם המר הקטן, וב-15 באוקטובר הוביל רביעיה לתקיפת המכ”מ בג’בל עתקה. ב-23 באוקטובר הוביל זוג במסגרת רביעיה ליעף נפל”מ בדוור סואר ובגשר פירדאן. ב-24 באוקטובר השתתף בגיחת ממסר ושהה באויר כ-3 שעות.
ב-28 באוקטובר הוביל את נחום מרחבי לתקיפתה חוזרת של המזח בפורט איברהים, וב-8 בנובמבר השתתף בתקיפת משחתות מצריות שהפגיזו את בלוזה. ב-27 בנובמבר הוביל זוג לתקיפה חוזרת של סוללת הטילים בעג’רוד, ב-5 בדצמבר הוביל זוג לתקיפת אבו סואר, בליל 18 בדצמבר הוביל זוג לתקיפה באיזור קנטרה, וב-21 בדצמבר השתתף בתקיפה על עמדות תותחים ירדניות שירו על ישובי עמק בית שאן.
ב-25 בדצמבר השתתף בתקיפה על סוללות טילים לאורך תעלת סואץ, ובליל היום שלמחרת השתתף ב-2 גיחות תקיפה והנרה באיזור מפרץ סואץ. ב-7 בינואר 1970 הוביל מבנה לתקיפת מחנה צבא מצרי, וב-22 בינואר, במבצע כיבוש האי שדואן השתתף בסיוע קרוב-תקיפת ספינות טורפדו מצריות. מחוסר דלק נחת המבנה בשדה התעופה של אילת.
ב-2 בפברואר הוביל זוג לתקיפת מרגמות סוריות, ב-6 בחודש הוביל זוג לתקיפת מקשת מצרית בנמל גרדקה, ב-8 בחודש השתתף בתקיפת מפעל מים ומשאבות בעיר סואץ, וב-12 בחודש בתקיפה לילית של מחנות צבא בפאיד. ב-17 בחודש השתתף בתקיפה ריכוזי רכב באיזור איסמעיליה,וב-25 בחודש השתתף בתקיפת תותחים 122 מ”מ צפונית לדוור סואר.
ב-12 במרץ הוביל מבנה לתקיפת מכ”מ באבו סואר אבל המטרה לא זוהתה שגלל עננים וחושך. המבנה תקף סוללת נ”מ 23 מ”מ באיזור.למחרת הוביל זוג לתקיפת סוללת תותחים בשלופה, וב-16 במרץ הוביל מבנה לתקיפת בונקרים באל בלח. למחרת הוביל מבנה לתקיפת בונקרים באל בלח ובג’ניפה.
באפריל 1970 נפגע מטוסו מפגז 57 מ”מ בכונס האויר, ושלח חזר לבסיס.ב-12 במאי השתתף עם מפקד הטייסת בגיחת פיזור כרוזים בדרום לבנון
בהמשך מונה למפקד טייסת מתקדם בבית הספר לטיסה, ועזב את הטייסת ב-15 ביוני 1970. ב-6 באפריל 1972 מונה למפקד טייסת 116 בבסיס תל נוף. ב- 2.10.73 ביצע את הטיסה הראשונה במטוס עיט 372 N שזה עתה נקלט בחיל האויר. במלחמת יום הכיפורים השתתף בקרבות הבלימה הקשים בסיני.
מתום מלחמת ששת הימים ועד 31.3.70 ביצע 87 גיחות מעל שטח האוייב., ומ-1 באפריל 1970 ועד 1 במרץ 1971 ביצע 52 גיחות כאלה.
במהלך המלחמה הספיק לצאת לחמש גיחות לשטח האויב ובשלוש מהן נפגע מטוסו. ב-7 באוקטובר תקף עם רון ארבל גשר צליחה מצרי בק”מ ה-158 של תעלת סואץ, ב-8 באוקטובר, בעת תקיפה על גשר פירדאן שעל תעלת סואץ נפגע מטוסו מפגז נ”מ שרסיסיו חדרו לתא הטייס ופצעו אותו קלות. בהמשך התקיפה הפסיק מכשיר הקשר במטוסו לפעול. הוא “נפנף” בכנפיו ואחד ממטוסי המבנה הצטרף אליו וליווה אותו לנחיתה.
ביום י”ג בתשרי תשל”ד (9.10.1973), הוביל במטוס עיט מס’ 209 שהיה חמוש ברקיטות את אורי גדות ואת יובל אלמוג למשימת תקיפת הכוחות המצריים שצרו על מוצב המזח. לאחר שצלל וריקט את הכוחות המצריים, יצא מהצלילה ואז נפגע מטוסו מטיל קרקע-אוויר SA-3 ששוגר מאיזור המוצב . מטוסו החל לבעור, הסתחרר שמאלה ומיד פגע בקרקע והתרסק. שלח לא הספיק לנטוש.
הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בתל-מונד. השאיר אחריו אישה, תמי, ושני בנים, רענן וכפיר, הורים ואחות. רעייתו והוריו הוציאו לאור ספר לזכרו, שכלולים בו דברי חברים על דמותו.
לאחר מותו עוטר שלח באפריל 1976 בצל”ש הרמטכ”ל על כושר מנהיגותו, עוז רוחו, אומץ ליבו וקור רוחו במלחמה.
בניו של אהוד שירתו אף הם כטייסי קרב, וגם בניהם טייסים בחיל.
