תקופת ההסבה למיראז׳ מתקרבת לסיומה ואני מצפה בקוצר רוח להפוך לטייס מבצעי מן המניין וליטול חלק בפעילות המבצעית המתגברת. הפעילות בטייסת 119 מתנהלת בצל האמברגו הצרפתי על חלקי החילוף למטוסים. מצבים שהיו בבחינת "אם יש ספק, אז אין ספק" -נשכחו ואינם. הגף הטכני חייב לספק מטוסים לטיסה ויש מקרים לא מעטים שלוקחים סיכונים מחושבים.
מיראז' 55 הוא בעל היסטוריה, לא לטובה, בטייסת 119. בשני קרבות אויר בהם השתתף מערכת הירי ושיגור הטילים שלו לא פעלה ונמנעו הפלות. למטוס היתה בעבר תקלה וכן הנסע נשבר בהסעה על המסלול.
בסיום יום אימונים שגרתי אני יוצא על המטוס לטיסת לילה. חוזר לנחיתה ולאחר הנגיעה במסלול כן נסע שמאל נשבר, המטוס יורד מהמסלול ותא הטייס נמחץ כולו. אני עף עם כסא המפלט דרך החופה אל מחוץ לתא ונפצע קשה.
ועדת החקירה מסכמת את הניסים שארעו לי והצילו את חיי:
1.כסא המפלט לא היה מחובר כראוי לגוף המטוס כתוצאה מכך הכסא עם הטייס נזרקו החוצה דרך החופה ברגע שאף המטוס פגע בקרקע ורגע לפני שתא הטייס נמעך.
2.הכסא עם הטייס נזרקו קדימה כ-60 מטר וכמעט כל הזמן הקסדה נשארה על ראש הטייס ומנעה חבלות יותר חמורות
3.למרות שהמערכת האוטומטית הפרידה את הטייס מהכיסא (לאחר הניתוק מהמטוס) הטייס נשאר בתוך המושב שספג את רוב המכות מהקרקע.
4.המטוס נעצר מטרים ספורים מהמקום שאליו הגיע הכיסא עם הטייס ולא עלה עליהם.
5.המטוס לא עלה באש.
שני הנפגעים בתאונה, אני והמטוס, חזרו לפעילות. לי לקח כשנה וחצי ו-15 ניתוחים שונים ואילו המטוס שופץ ביא"א 22 (פרויקט חייו של יוסי חנקין) וחזר לטוס. הוא סיים את חייו בתאריך 4 מרס 1971 כאשר קיבל תקלת מנוע בטיסת מבחן עם ירמי קידר והתרסק בנחיתה בשדה אל עריש. גם במקרה הזה, ירמי נפלט עם הכיסא על המסלול ונפצע קשה. המטוס עלה באש והשמועה אומרת שהטייסים בשדה מנעו מאנשי כיבוי האש לכבות אותה…