בסוף שנות ה-60 טסתי במטוסי נורד כמכונאי מוטס, מטוס חזר מטיסה עם תקלת ״מקזז גובה לא נע חלק״, המכונאי פירק את היחידה התקולה, הלך למחסנאי וביקש כזה חלק, המכונאי אמר למחסנאי: בזה שנתת לי יש פין ובמקורי אין… מה עושה הבחור? שם את הרכיב במלחציים, וניסר את הפין ״המיותר״.
למחרת שובצתי לטיסת מבחן לבדיקת הנ״ל. הקברניט היה אהרון גולני, טייס משנה רוני יפרח, ואני בכיסא האמצעי על המצערות והפסיעה.1
כבר בהמראה שואל אותי גולני: "אבנר- מה ה- 2CG ? " ואני עונה לו בול במרכז, למה? ״כי האף נורא כבד״, המטוס לא מנתק…אני מרים את הראש ורואה את החביות אדום לבן של סוף המסלול (בואך בית אלעזרי…).
גולני מנתק בכוח, מנסה לקזז, עוד ועוד (מקזז הפוך כמובן), עוברים נמוך מעל בית אלעזרי, גן הילדים של גבעת ברנר בצד ימין…אחרי הרמת גרר, המצב השתפר קצת, דווחנו חירום, והתארגנו לנחיתה על 36.
ב״עם הרוח״ היינו בגובה 4, קצת פוטנציאל לקראת הלא נודע. מאזור כפר מנחם התארגנו לשליטה על המטוס, שני הטייסים השתמשו בכל הכוח ע״מ להחזיק את המטוס עם שעור הנמכה שיביא אותנו לתחילת מסלול. החלטנו להגיע בפוטנציאל יתר ולהוריד גרר מאוחר ככל שניתן.
בתהליך הקטנת המהירות הורדנו מדפים וקיבלנו (אך טבעי) הורדת אף שגרמה לקושי נוסף בהחזקת האף.
וכאן הגיעה הנקודה הקריטית בטיסה. בהורדת כני הנסע המטוס נכנס לצלילה של כ-50 מעלות והמסלול שקודם ראיתי, נעלם לי מהעיניים והשדות החרושים מילאו לי את החלונות.
ואז גולני צעק לי: "אבנר תעזור לנו עם הסטיקים3״, הרמתי רגל קדימה ללוח המכשירים, תפסתי סטיק בכל יד ומשכתי בכל הכוח, האף התחיל להתרומם, ויכולתי לראות את תחילת המסלול (גם עכשיו כשאני כותב…דופק לי הלב).
מעל המסלול בגובה של כ-50 רגל שחררתי את הסטיקים, המטוס נפל על המסלול בחבטה איומה, כיבינו מנועים על המסלול. שלושתנו היינו רטובים מזיעה (בדצמבר).
ואגב, על החלק המקורי היה אותו מספר קטלוגי כמו של החליפי מהמחסן, למעט האות G לעומת D. מי שעבד על מטוסים צרפתיים מבין מייד שאחד עם הברגה ימנית והשני שמאלית.
הרכיב המנוסר הנ״ל שוכן כבוד אצלי במגירה.
הערות המערכת:
- הכוונה לפסיעת המדחפים
- CG= C Center of Gravity -מרכז הכובד של המטוס
- מוטות ההיגוי