ראינו הבזק. נצנוץ שמש מגוף נע במהירות על רקע החרמון – ואז הוא נעלם. לא ידענו אז, אבל היינו עדים לדקות הראשונות של אירוע ביטחוני

בסוף שנות השמונים עדיין לא היה במסוקים הקלים אמצעי ניווט אלקטרוני עצמאי. הניווט נעשה כמו שלמדתי במטוסי הפוגה, בשיטת ש.מ.ש – שעון, מפה, שטח. הכנת

סא"ל יאיר קרן ז"ל שימש כמפקד טייסת 160, ולאחר סיום תפקידו מונה למנהל פרויקט המסוק הימי — מסוק שנועד לשדרג את יכולות חיל הים ולהפעילו

בתחילת שנות השמונים של המאה שעברה, ממש בצעדים הראשונים של המעבר מאמצעי תצפית אופטיים לאמצעים מבוססי CCTV, נשלחתי כנציג הטייסת לטיסת הערכה (evaluation) למערכת תצפית

לקראת ה-6 באוקטובר 1976, תכנן ח"א המצרי לבצע כהרגלו מטס ראוה לציון ניצחונם של המצרים על ישראל במלחמת יום הכיפורים. המטס תוכנן לעבור מעל כל

מטוס המיסטר של רס"ן בני פלד, מפקד טייסת 101 במבצע סיני, נפגע מנ"מ במנועו בעת תקיפת תותחי החוף המצריים בראס נצרני ב-2 בנובמבר 1956 .

לקראת סיום תפקידי כקברניט ומדריך בטייסת 124, ולפני שעברתי לטייסת 123, כאשר עדיין התגוררתי בשיכון המשפחות של בסיס תל-נוף, התקשר אלי ראובן לוי מפקד טייסת

לעומת המטוס ללא טייס (מל"ט) מדגם המבט דגם 124I (או כלי טיס מאויש מרחוק (כטמ"ם), כפי שהוא מכונה כיום), שיכולת התמרון שלו היתה מוגבלת, והיה

בשנות ה-70 של המאה הקודמת פנה משרד הביטחון לממשלת ארה"ב בבקשה לרכוש מטוסי תדלוק באויר מסוג בואינג KC-135A "סטרטוטנקר". הסיבה לפנייה זו היתה, מחסור במטוסי