
הדרך אל מסדר הכנפיים-פרק כ"ד-הפריסה לשארם
לאחר אישור הצנזורה בשורה משמחת אחת שקיבלו החניכים, הוסיפה להם טעם וכוח להתאמץ ולהספיק ללמוד את החומר הנדרש – את השבועיים הראשונים של הטיסות יבצעו

לאחר אישור הצנזורה בשורה משמחת אחת שקיבלו החניכים, הוסיפה להם טעם וכוח להתאמץ ולהספיק ללמוד את החומר הנדרש – את השבועיים הראשונים של הטיסות יבצעו
לאחר אישור הצנזורה אחרי פרק הסולו התחילו החניכים ללמוד תרגילי אווירובטיקה שונים – תחילה "שנדל"ים ושמיניות, אחר כך לולאה (LOOP), גלגול חבית (BARELL ROLL), חצי

לאחר אישור הצנזורה אחרי כ-65 גיחות ב-"ראשוני" סיימו פרחי הטיס את סילבוס הטיסות המתוכנן. במשך ארבעת החודשים האחרונים למדו להמריא, לנחות ולהטיס את הפוגה המגיסטר

לאחר אישור הצנזורה בשלב ה"בסיסי" שוב ערבבו את החניכים – חלקם (וד' בתוכם) המשיכו לטוס על פוגה, חלק מהחברה שסיימו "ראשוני" פוגות הועברו ל-"בסיסי מסוקים"
לאחר אישור הצנזורה טיסות ניווט היו דבר אחר לחלוטין… מטיסת הניווט הראשונה בגובה נמוך התאהב ד' בזה מייד… מגובה נמוך הכל נראה אחר, תלת ממדי
לאחר אישור הצנזורה לאלישע היה סגן – "מפקד הקורס" היה מוגדר תפקידו. את התפקיד הזה מילא סרן יוסי אליאל, טייס פנטום מטייסת ה-201 המהוללת. אליאל
כפי שסופר ע"י מאיר רוף לאודי גזיתמתוך הספר "לעולם לא תבין" מאת אודי גזית בתחילת חודש מאי 1948 אורגנה קבוצה של טייסים כשהמטרה היתה לשלוח
שבוע ניווטים ראשון את שבוע הניווטים הראשון עשו החניכים בסביבה הציורית והמקסימה של הרי בואכה ירושלים ויישובי לכיש. שיירת המשאיות שהובילה אותם על ציודם מחצרים
לקראת המכין השבוע בבית, בפעם הראשונה אחרי ארבעה חודשים שעברו מהגיוס – זה היה דבר נפלא… השבתות הקצרות שהיו החניכים מקבלים כפרחי טייס הספיקו בקושי
טירונות ביום ראשון חילקו אותם למחלקות – לכל מחלקה הוקצו מפקד בדרגת קצין ושני מ"כים. רוב הקצינים, מפקדי המחלקות – היו מהצנחנים או מהסיירות, בוגרי