פורסם במקור בכתב העת "מערכות", 483, אפריל 2019, ע"מ 48-53. באדיבות המחבר. אחד מיתרונותיו הגדולים של הכוח האווירי היא הגמישות המובנית בו. מעבר לכך שניתן
באדיבות המחבר יחידות של חיל האוויר המלכותי הוצבו בארץ ישראל (א"י) מכינונו של המנדט הבריטי ועד לסיומו. נוכחותן של יחידות שלו תרמה לא רק לפיתוח
מאמר זה מהווה סיכום של מחקר בהתהוות, הכולל עדיין חורים רבים. אם למישהו מהקוראים יש מידע מבוסס נוסף על גיחה זו או אחרת, אודה לו
מאמר זה פורסם לראשונה בכתב העת "באויר" גליון 7, אוקטובר 1987.תודתנו לדני שלום על רשותו לפרסם את המאמר ב"מרקיע שחקים". באביב שנת 1915, בעקבות בקשה
"מבעד לשכבת האובך צץ מצפון למטוס שלנו האי קפריסין. היום אי זה אינו מעניין אותנו. חיפה, "תחנת הדלק" הגדולה של הבריטים לים התיכון ולמזרח, היא
כשהחלה המערכה בפלשתינה, היו לטייסת של הצבא התורכי הרביעי ארבעה מטוסים,אך רק אחד מהם,הרומפלר,היה שמיש.בזמן המתקפה הראשונה בסואץ,לא קיבלו כוחות החי"ר התורכיים כל סיוע אוירי,בעוד
ד"ר דב גביש חוקר את הגיאוגרפיה וההיסטוריה של ארץ ישראל במסגרת המחלקה לגיאוגרפיה של האוניברסיטה העברית. ד"ר גביש פירסם עשרות ספרים, מאמרים ופירסומים אחרים בנושא,
זרוע האוויר של האצ"ל" – לא רבים שמעו עליה, אבל היה פעם דבר כזה. על הנייר התוכנית היתה גרנדיוזית; הביצוע בשטח היה צנוע בהרבה, ובכך
דיווחים על הפעילות האוירית בחזית פלשתינה בין ינואר לדצמבר 1917 כפי שנמסרו ע"י כתבי העיתון הגרמני Kriegs-Chronik der Leipziger Neuesten Nachrichten. יום שלישי,20 בפברואר 1917- חזית סיני.בתאריך
בשנות הארבעים של המאה שעברה הופיע בארץ ישראל מגזין בשם "הים והאויר" שהביא לקוראיו חדשות בנושאים אלה. לפניכם שני עמודים מהמגזין, באדיבותו של העיתונאי וחוקר
