בשנות הארבעים של המאה שעברה הופיע בארץ ישראל מגזין בשם "הים והאויר" שהביא לקוראיו חדשות בנושאים אלה. לפניכם שני עמודים מהמגזין, באדיבותו של העיתונאי וחוקר
מי מאיתנו אינו שב ונלהב מידי שנה בשנה, בראותו את מפגן חיל האויר הישראלי-ואף אם נדמה לעיתים כאילו חדלו מפגנים אלו לעורר עניין בציבור, כיוון
"כנפיים לעם" (על התעופה) היתה חוברת בענייני תעופה שהוצאה לאור ע"י "מפעלי התעופה בארץ ישראל בע"מ" בשנות הארבעים של המאה הקדמת. נכתבה ע"י א. דרכליס
טייסת 142 הוקמה באיסמעיליה שבמצרים ב-2 בפברואר 1918 כיחידת סיור ושת"פ עם הצבא במצרים ובארץ ישראל. מפקדה היה מייג'ור אי.ג'י.איבנס. הטייסת נוצרה מאוסף חיילים שהועברו
סיפורה של חולית הסוכנים הגרמנית-ערבית שצנחה באזור יריחו בשעות המוקדמות ה-6 באוקטובר 1944 זכה לפרסום רב. מספר אגדות ומיתוסים נקשרו למבצע המוזר של המודיעין הגרמני
סא"ל (דימ') זאב נשר,יליד כפר מע"ש, הוא בוגר קורס טייס מס' 65, ושירת כטייס עייט ולאחר מכן כטייס קרנף,וכיום מטיס מטוסי בואינג 777 בחברת אל
פורסם לראשונה ב "דפי מורשת" ספורט הדאייה התפתח במהירות בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה: חוזה ורסאיי אסר על הגרמנים לבנות מטוסים, ועל מנת לעקוף איסור
כיבוש האויר ראוי לתת את הדעת על גלגולי רעיון "כיבוש האוויר" בתוך ההגנה ועל צמיחת מחלקת הטיס של הפלמ"ח.1 נראה שהחולם הראשון על תעופה עברית
