ביוני 1956 שירתי כקצין טכני (בדרגת סג"מ) בתל נוף. באותה עת היה המצב בארץ מתוח בשל תקיפות בלתי פוסקות של מחבלים1. לא הופתעתי כשבאחד הבקרים

קטעים ממאמר  אשר פורסם במגזין האגודה האמריקאית להיסטוריה תעופתית בגיליון סתיו 1999 תרגום: אבינעם מיסניקוב ידיעה קצרה בעמוד הקדמי של העיתון "Evening Telegram" שהופיע בעיר

שלוש שנים ארוכות פיקדתי על טייסת 101 במלחמת ההתשה, מלחמה מתמשכת של 1000 ימים, בהם הגיעו לטייסת דורות של טייסים צעירים, אלה שהיו 'אפרוחים' בתחילת

בשעות המוקדמות  של 6 ליוני  1967 , היום השני של מלחמת ששת הימים, הופיע מעל בסיס רמת דוד  מפציץ טופולב 16  מטייסת 10 של חיל האויר העירקי 

כפי שסופר ע"י מאיר רוף לאודי גזיתמתוך הספר "לעולם לא תבין" מאת אודי גזית בתחילת חודש מאי 1948 אורגנה קבוצה של טייסים כשהמטרה היתה לשלוח

יוסי גדעוני נולד במרץ 1930 בתל-אביב, בן למשפחה עתירת שורשים ומתועדת (מצד אמו) משנת 1660 באירופה, חלק מן המשפחה עלה לארץ בשנת 1858. אביו של

פורסם במקור במדור פז"ם באתר "מאקו".תודתנו לאתר על אישורו לפירסום המאמר ב"מרקיע שחקים" לקראת סופה של מלחמת העצמאות התרחשה בגבול מצרים תקרית שכמעט וסיבכה את

פורסם במקור במדור "פז"ם" באתר מאקו.תודתנו לאתר מאקו ולעורך מדור "פז"ם" אבי אליהו על אישורם לפירסום המאמר באתר כשמלחמת יום כיפור פרצה, טייסי הקרב הישראלים

(המאמר הינו עיבוד לפרק מעבודת הדוקטורט של המחבר, ובה נמצאת רשימת המקורות עליהם התבסס) רוב מתנדבי המח"ל היו יהודים שחשו הזדהות עם מאבקו של ה"יישוב"