סולו בסקייהוק את הצ'אנס לסולו שלו בסקייהוק, קיבל ד' כמה ימים אחרי תחילת שבוע הטיסות השלישי – אחרי כמה טיסות שעשה עם מדריך מחצרים באזורי

לאחר אישור הצנזורה שוב תחילת תקופה ומעבר מגורים… הפעם הם, חניכי מתקדם קרב – "התכנסו" ל-4 חדרים של קומה אחת בבניין פרחי הטייס הטסים… אחרי

לאחר אישור הצנזורה למען האמת האירוע עם אליאל היווה לגבי ד' הלם לא קטן במישור הפסיכולוגי. במישור הטיסות המשיך לטוס ולהתאמן – עם המדריכים האחרים.

העיסוק ברכש מטוסי הסקייהוק החל עוד בשנת 1965 עקב צורך חזק בחיל האוויר במטוס תקיפה איכותי ובעיות שמישות ואמינות של המטוסים הצרפתיים שהיוו את כלל

לאחר אישור הצנזורה נושא חדש נוסף שהחניכים למדו ב"בסיסי" היה טיסות במבנה. הדגש היה על טיסות במבנה מכונס "כמו בצוות האווירובטי", למרות שמרחקי "הישיבה" שלהם

לאחר אישור הצנזורה לעומת הניווטים, טיסות הלילה גרמו לד' להלם קשה… בטיסת הלילה הראשונה יצא לו לטוס עם מפקד הטייסת רב סרן אלישע פ'. הוא

לאחר אישור הצנזורה טיסות ניווט היו דבר אחר לחלוטין… מטיסת הניווט הראשונה בגובה נמוך התאהב ד' בזה מייד… מגובה נמוך הכל נראה אחר, תלת ממדי

לאחר אישור הצנזורה הטיסות ב-"בסיסי" היו מאוד שונות ממה שהיה ב-"ראשוני". הפעם הקורס היה "בגודל הנכון" – לכל מדריך בטייסת היו מקסימום 2 חניכים, כל

לאחר אישור הצנזורה למחרת, ביום הראשון של השבוע השני של מסעות ה"מכין", בעוד כל החניכים זזים לאט ובזהירות אחרי החוויות של השבוע האחרון, עלו על

באישור הצנזורה השבוע השלישי של הניווטים היה מחד קשה אך מאידך כבר לא כל כך… קשה כי זה היה שבוע שלישי ברציפות של מאמצי הליכה