פרטי המטוס
דגם: מיראז’ IIICJ
טיפוס: מטוס קרב
יצרן: דאסו, צרפת
מספר יצרן: 104
מספר גוף:56F
מספר בקו היצור לחיל האויר: 4
תאריך יצור: יוני 1961
תולדות המטוס:
המטוס הגיע ארצה בתאריך 27 באפריל 1962 במבצע ההעברה “זולה 2” ונקלט בטייסת 101 .
כשהחלה הטייסת לקבל את מטוסי הכפיר הועבר לטייסת 117. באוקטובר 1979 הועבר לטייסת 253 בבסיס איתם. כשהוחזר הבסיס לידים מצריות בעקבות הסכמי השלום, הועבר עם מטוסי הטייסת לבסיס חצור ובשנת 1981 הועבר שם לטייסת 254 בפיקוד סא”ל גיורא אפשטיין. יצא משירות בשנת 1982 כשהחלה הטייסת לקלוט את מטוסי הכפיר של טייסת 109.
הפלות:
ב-7 ביולי 1969 רדף אבינעם קלדס אחר מיג 21 מצרי. המיג התרסק ללא שירו עליו. ההפלה נזקפה לזכות הטייסת ולא סומנה על המטוס.
ב-24 ביולי 1969 הפיל מיכאל צוק סוחוי 7 מצרי בתותחים מעל לאגם המר הגדול
ב-7 באוקטובר 1973 הפיל צבי ורד מיג 21 סורי בתותחים.
ב-10 באוקטובר 1973 הפיל יהודה קורן מיג 17 סורי בטיל שפריר.
בעקבות פירסום מאמר זה, כתב לנו יהודה אורן, מראשוני מכונאי השחק בטייסת 101:
מדובר במטוס שכל שנותיו הראשונות העסיק את טייסת 101 כמטוס בעייתי במערכת המעצורים שלו. אין אביזר אחד במערכת שלא הוחלף במהלך שנותיו הראשונות 1962-1965. הוא חזר מדי פעם על אירועי הסעה, גמירת מסלול וכיוצא באלו. האביזרים שעליהם אני מתייחס כוללים כאלו שלא נוגעים בהם ברמת ליין אלא רק בדרג ב’. ביצועי המעצורים הלא טובים ב-07 גרמו לכך שהיה שימוש יתר במעצורי החנייה. בשלב מסויים הכבל של מעצור החנייה נקרע והמטוס היה מקורקע בדת”ק 3 עד להחלפת הכבל.
אירוע הבטיחות האחרון של המטוס שאני זוכר היה הדרמטי ביותר. סרן אילן אוורבוך יצא לטיסות לילה מאחד הדת”קים. בזמן ההמתנה להתנעה, היו טייסים מרימים חלקית את חופת התא כי עד שהמנוע לא הניע לא היה מזוג בתא.
כאשר ניתן האישור להניע הוא הוריד את החופה, עבר להתנעה והסעה ללא נעילת החופה על-ידי הידית. לאחר ההתיישרות על המסלול, התחיל את ריצת ההמראה עם חופה לא נעולה והיא עפה לו מהמטוס על ידי היניקה של המהירות.
החופה קרעה את המוט לניתוק מהיר בהפלטה, והגולות של המנגנון התפזרו בתא. המטוס עצר בסוף המסלול והוחזר לדת”ק, ושם, במשך כמה ימים טובים עבר המטוס סוג של שיחזור החופה ומרכיביה כאשר עיקר הבעיה למצוא את הגולות החסרות שהתפזרו בתא הטייס. משימה לא קלה.
אגב: עד לאירוע זה לא היה חיבור חשמלי של מערכת נעילת החופה ללוח האזהרות. אחרי אירוע זה בוצעה הט”מ (הוראה טכנית מיוחדת בה חוברו נעילת החופה והידית ללוח האזהרות). בטייסות אחרות קראו ללוח הזה לוח שוקולדה בגלל הצורה שלו.
המטוס נמכר לחיל האויר של ארגנטינה בשנת 1982 בעיסקה שכונתה “עששית”, הועבר לשם באניה, הועבר לבסיס התחזוקה ריו IV ב-16 במרץ 1984 ונכנס לשירות בטייסת 10 של להק הקרב ה-4 תחת מס’ זנב C-702. המטוס צבר 1,500 שעות טיסה עד 29 ביולי 1986.
ב-7 בנובמבר 1986 הועבר יחד עם מטוסים C-703,C-704,C-706 ו-C-712 לטייסת 55. יצא משירות בשנת 1986 ובספריו רשומות 2,917 שעות. נמצא בתצוגה הסן לורנצו
