ארבעת בוגרי הקורס: ישראל (“טיבי”) בן-שחר, מוטי הוד, ישעיהו גזית ודני שפירא באו בחודש אפריל 1966, לטייסת 119. הם הוזמנו על ידי רן (פקר) רונן, מפקד הטייסת, להשתתף במטס של רביעיית מטוסי “שחק” בשמי הארץ, לכבוד חצי יובל השנים שחלפו מיום הסמכתם כטייסים.
לאחר תדריך מסודר התייצבה הרביעייה לצילום על הדשא מול בניין הטייסת, כשהם בסרבלים, חליפות תאוצה (“G Suit”) והקסדות בידיהם. הצילום (במצלמה הישנה שלי, בשחור-לבן) של הרביעייה מוכר וידוע מאד. הוא פורסם במקומות רבים.
מוטי הוד היה טייס “שחק” ותיק והיה מגיע מפעם לפעם לטייסת לגיחת אימון. שעייה גזית, בהיותו מפקד בח”א 8, עשה קורס הסבה והיה יכול לטוס. לדני שפירא לא הייתה כל בעייה במיראז’. רק טיבי בן-שחר לא היה מוסמך להטסת “מיראז’ 3″ ולכן סוכם כי יטוס במושב האחורי, בדגם ה”B”, הדו מושבי – כשהמוביל של המבנה הוא כמובן רן פקר.
במבנה ה”יהלום” ישב שעייה גזית בצד ימין, מוטי הוד בצד שמאל ודני שפירא סגר את הרביעיה מאחור.
כדי ללוות את המבנה ולצלמו באוויר צורף למטס מטוס “B” נוסף, כשהטייס הוא אהוד שוורץ (שלח) ואיתו אני, במושב האחורי, מצוייד במצלמה כבדה וגדולה של “צילום אוויר בח”א 8” (מדגם Mammia), הטעונה בפילם צבעוני – מוצר נדיר באותם ימים.
המבנה המריא, החבורה התכנסה למבנה “יהלום” שחלף בשמי הארץ בגובה 3000 רגל, כשאני מצלם אותם מזוויות שונות.
כשהגיע המבנה למפרץ חיפה הסתבר כי במרכז המפרץ (ולא בנמל, בשל גודלה!) עוגנת אניית התיור המפוארת “Queen Elizabet II, שהגיעה עם תיירים לסיור בארץ.
מבלי לשאול או להודיע לאיש, ירד המוביל רן פקר, עם הרביעיה, לגובה של כ-300 רגל וביצע יעף נמוך ומהיר מעל האניה! כל אותה עת אני “תלוי על הרצועות” במטוס המלווה, הפוך על הגב ומצלם את האירוע.
עם הגיענו לנחיתה נלקחה ממני המצלמה – והתמונות “המפלילות” נעלמו ואינן, עד היום… למרות מאמצי לברר היכן הן, (יחד עם מוטי חבקוק ממדור היסטוריה ח”א). היה ברור לי שצילום המבנה החולף מעל האניה הענקית הוא מיוחד במינו והסיטואציה חרוטה מאז בזכרוני.
(הערה: אחד מהצילומים האלה, של הרביעיה במבנה “יהלום”, שרד בכל זאת. הוא שימש לעטיפת ספרו של הטייס איתמר נוינר “שעה שש, כרגיל”).
הנה חולפת תהילת עולם… מהטייסים שהשתתפו באירוע נותרו רק דני שפירא ואני, המספר. רן פקר, מוטי הוד, שעייה גזית, טיבי בן-שחר ואהוד שלח – כולם אינם אתנו,לצערנו. יהי זכרם ברוך!
