בתחילת שנות השמונים של המאה שעברה, ממש בצעדים הראשונים של המעבר מאמצעי תצפית אופטיים לאמצעים מבוססי CCTV, נשלחתי כנציג הטייסת לטיסת הערכה (evaluation) למערכת תצפית

במלחמת ההתשה נפגע מטוס העיט מס' 62 של סגן משה מלניק מטייסת 115 בעת תקיפה במצרים. מלניק הצליח להנחית את המטוס בשלום ועל כך זכה

הייתי טיס צעיר, תקופת אימון שניה בטייסת 116. יום אחד יצאנו לאימון קרב אויר זוגות. המובילים היו ילו ואורבך, ואני וצעיר נוסף, מטפסים לגובה 20,000

לקראת ה-6 באוקטובר 1976, תכנן ח"א המצרי לבצע כהרגלו מטס ראוה לציון ניצחונם של המצרים על ישראל במלחמת יום הכיפורים. המטס תוכנן לעבור מעל כל

בגיחת צילום שבוצעה בסוריה בתאריך 14 במאי 1981 גילו הסורים באזור קוצר את המבט בשלב מוקדם יחסית, והזניקו מטוסי מיג כדי ליירט את המבט ולהפילו.

הסיפור הזה מתרחש בשנת 1981. אני בשלהי כהונתי כמפקד טייסת קדם-מכין ומפקד טייסת מתקדם סיור וקישור בבית ספר לטיסה . כאיש הצ"ח, נדרשתי לבצע כוננויות

מטוס המיסטר של רס"ן בני פלד, מפקד טייסת 101 במבצע סיני, נפגע מנ"מ במנועו בעת תקיפת תותחי החוף המצריים בראס נצרני ב-2 בנובמבר 1956 .

לקראת סיום תפקידי כקברניט ומדריך בטייסת 124, ולפני שעברתי לטייסת 123, כאשר עדיין התגוררתי בשיכון המשפחות של בסיס תל-נוף, התקשר אלי ראובן לוי מפקד טייסת

לעומת המטוס ללא טייס (מל"ט) מדגם המבט דגם 124I (או כלי טיס מאויש מרחוק (כטמ"ם), כפי שהוא מכונה כיום), שיכולת התמרון שלו היתה מוגבלת, והיה