מטרת מאמר זה לרכז כמה סיפורי טייסים בחיל האויר על אימוני ירי אויר אויר על מטרת דגל נגררת (דרוג). מספר סא"ל (דימ') מיכה שי: בשנת

במלחמת יום כיפור הייתי הקצין הטכני של טייסת 118. במהלך המלחמה נהרגו 3 אנשי הגף טכני  ששמשו מכונאים מוטסים בשני מסוקי יסעור שהופלו מאש כוחות

"בז מצוי" היתה בשנות ה-80 של המאה הקודמת בחיל האויר מערכת מסווגת לניהוג  של פצצות גולשות במשקל 500 ק"ג בעלות ראש הנחייה אלקטרו אופטי מסוג

ב- 7 באוקטובר  1973, היום השני במלחמת יום הכיפורים. אני ממריא במטוס סער מטייסת  105 לגיחה שלישית (מתוך  32 בסך הכל) במלחמה. אני מספר  2 בזוג

בסוף שנות ה-60 טסתי במטוסי נורד כמכונאי מוטס, מטוס חזר מטיסה עם תקלת ״מקזז גובה לא נע חלק״, המכונאי פירק את היחידה התקולה, הלך למחסנאי

ומה אם או, "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים" ובעיקר בהחלטות שלנו, אחרי שעשינו את חישובי ההסתברות והסיכון. לפני שנים רבות עמדתי לסיים תפקיד סמ"ט ולצאת ללימודים,

פעילותה האווירית המבצעית של מחלקת הטייס בפלמ"ח, המתחילה במחצית השניה של שנת 1946, התמקדה בראשיתה ביצירת קשר עם יחידות הפלמ"ח שיצאו למסעות במדבר יהודה ובנגב.

בניית המערכת –כבר בהצעות הראשונות, להקמת כוח תעופה, אשר הועלו עוד לפני פרוץ הקרבות, הועלה הצורך בהתקנת מערכות מכ"ם. מספר מומחי המכ"ם בארץ ישראל היה