לאחר שהתפרסם באתר סיפורו של מיכה הרפז , קיבלנו תגובה מרס”ן (דימ’) מיכאל זיו: היה לי הכבוד והעונג להימנות על מערך הל”א בכנף 1. התגייסתי

ב 5 לספטמבר 1969 הגיעו 4 מטוסי קורנס ראשונים מארה”ב ונחתו בחצור. בכך, נפתחה למעשה טייסת 201 ישר לתוך מלחמת ההתשה. אני הגעתי לטייסת אחרי

תוך עיסוק מלא עם היבלות  בימי מלחמת ששת הימים ,  אני מקבל טלפון ממפקד טייסת  109  מיסטר. בעברי הלא רחוק , התמחיתי במערכות החשמל של

יום כיפור 1973, שמונה בבוקר, גרתי בראשון לציון, חודשיים אחרי שעזבתי את הטייסת ועברתי למטה, והבר ז”ל, טייס בטייסת (שנהרג כאזרח במסוק סייפן בואדי חמאם

בתקופת מלחמת העצמאות הפציצו מטוסי צבאות ערב, ישובים שונים ברחבי הארץ. ההפצצות מהאוויר בוצעו גם ע”י מטוסי דקוטה מצריים וגם על-ידי מפציצים עירקיים וגם מטוסים

מבצע “מוקד” – תקיפת בסיסי ח”א של מצרים . מבצע מוקד , תוכנן במטרה לתקוף ולהשמיד ביעף המקדים  את מסלולי  ההמראה בבסיסי חיל האויר של

כשנה לאחר קליטת מטוסי המיראז’ בטייסת 101, יצא טייס ב-17 ביוני 1963 לטיסת מבחן במיראז’ מס’ 11 לאחר ביקורת בטייסת תחזוקה. הטיסה הפכה להיות מאוד

הערה מקדימה. החלק הראשון בסיפור שכולל את התקופה של מלחמת יום כיפור, מבוסס על מידע כללי שפורסם בציבור ולא על מידע אישי שלי. אני מניח

חלק משמעותי מן האירועים והתאונות בטיסה נובע מטעויות אישי צוות-אוויר וניהול פיקוד, ובחקירת התאונות התברר כי התחום האישי והלחצים הפועלים על אנשי צוות אויר איננו

בשנת 1966 הצליח המוסד לשכנע טייס עירקי לערוק עם מטוס מיג 21 ולהנחיתו בבסיס חצור בישראל. חיל האויר הישראלי ראה בו אוצר שלא יסולא בפז