בהמשך למחקרו המדהים של דני עוזיאל אודות מטוסי האוויה של חיל האוויר, מובא כאן בזאת מסמך טכני והיסטורי נדיר שנתגלגל לידינו. זהו דו"ח הנדסי שהוציא

ארבעת בוגרי הקורס: ישראל ("טיבי") בן-שחר, מוטי הוד, ישעיהו גזית ודני שפירא באו בחודש אפריל 1966, לטייסת 119. הם הוזמנו על ידי רן (פקר) רונן,

לאחר אישור הצנזורה בשנת 1978 החליטה ממשלת אינדונזיה על רכישת מטוסי קרב שיחליפו מטוסים רוסיים שהיו בשירות חיל האויר האינדונזי (TNI-AU Tentara Nasional Indonesia-Angkatan Udara).

הערת המערכת: בפרוץ מלחמת יום הכיפורים היה המחבר מפקד טייסת מדריכי-טיסה בדרגת רס"ן בבית הספר לטיסה בחצרים, וטייס קורנס בהצבות-חירום בטייסת 119. המאמר נכתב בשנת

עריכה: עודד מרום המטוס נחת בבסיס חיל האוויר חצור ב 16 לאוגוסט 1966. חיל האוויר החליט לבדוק את תכונותיו וצורת תפעולו. לצורך זה הוקם צוות

1968: כוננות של אור ראשון ברפידים (ביר גפגפה) כשעמדת יירוט מתעוררת לחיים, זוהי כמו סימפוניה מורכבת ומעניינת, עם הצלילים והקולות האופייניים שלא תמצא במקום אחר. רעש